אחרית דבר

ד"ר צבי גולן, או בשמו הלועזי הרברט גרוסברגר, נולד ב-10.12.1890 ברודנפרויס¹, עיירה ליד ריגה (אז באימפריה הרוסית והיום בירת לטביה), למשפחתם ברוכת הילדים של הסוחר הרמן גמזון ואשתו מריה לבית מארק². בהיותו תינוק, היגרה המשפחה לאמריקה בעברה דרך היידלברג שבגרמניה, שם גרה דודתו אחות אמו, זלאטֶע (באידיש: זהבה) מוּלֶה אשר כונתה אמליה, אשה בעלת הון אך חשוכת ילדים, אשתו של משה (מוריץ) גרוסברגר³. הדודה אמרה לאם שהתינוק לא יעמוד בקשיי המסע והפצירה בה עד שנעתרה להשאירו אצלה. אמו של גולן הצטערה כל חייה על החלטתה וכתבה לו מאמריקה, אולם הדודה הסתירה ממנו את המכתבים. רק לאחר מות דודתו למד גולן על מוצאו. הוא אמר כי תמיד הרגיש שאשה זו אינה אמו, לא סלח למשפחתו על שעזבה אותו ולא חידש את הקשר עימם⁴.

"פְּנים", תחריט מאת צבי גולן בירחון "שבתאי", מרץ 1912

הדודה דאגה וקינאה מאוד לגולן, שהיה ילד מסוגר ורגיש, וסבל משיטות הלימוד השמרניות בבית הספר. בספר שיריו "היחשפויות" משנת 1913, נמצא שירו "אני", המובא כאן בתרגומה של רות ליטאי-יעקבי⁵:

בגיל 13, פרסם גולן עם ידידו הרמן מייסטר עיתון כתוב ביד, אותו מכרו לחבריהם במחיר 2 פּפֶניג לגיליון או 12 פפניג במינוי שנתי. בשנת 1911 ולאחר מספר נסיונות בוסר נוספים, ייסדו השניים הוצאה לאור וכתב עת ספרותי בשם "שבתאי" (Saturn), שהיה במה לציוריו של גולן וליצירות מפרי עטם, כמו גם ליצירותיהם של צעירים מוכשרים אחרים ובהם אלזה לסקר-שילר, רוברט ואלזר, מקס ברוד ושטפן צוויג⁶. יחד עם חוג חברים, ניהלו גולן ומייסטר קברט ספרותי בשם "חמור המים" (Wasseresel) ובחודש מארס 1911, הוצג בו מחזה קצר מפרי עטו של גולן: "המפגש, תיאטרון צללים משעשע"⁷. אותה שנה השתתף גולן באנתולוגיה הראשונה של שירה אקספרסיוניסטית בגרמניה, "הקונדור"⁸. השבועון האנגלי "העידן החדש" זיכה את הספר בקיתונות לעג והוסיף "באשר להרברט גרוסברגר, הוא נראה טיפוס מאוס ביותר. המשטרה צריכה לטפל בו."⁹ זאת בודאי בעקבות השיר "היחשפות"¹⁰:

בשנתיים הבאות פרסם גולן את ספר שיריו ואת שני ספרי המעשיות המובאים כאן: "נעלי הבית"¹¹ ו"המסע אל הריאות"¹². הוא אף אייר בתחריטיו ספרים של ידידים, כמו "הטנור בונדיני" של מייסטר¹³ ו"המחווה הטראגית", ספר שיריו של היינריך נובק¹⁴. רבים מספרים אלה וחמשת כרכי כתב העת, נסרקו בשלמותם בידי חברת גוגל ואף נמכרים (בגרסה סרוקה זו) על-ידי חברה הודית שמתמחה בהדפסה לפי דרישה¹⁵.

הקורא את מעשיותיו של גולן, נזכר ודאי באחדים מסיפוריו הקצרים של אוסקר ויילד. ניכר אף רישומן של אגדות אמנותיות מן הרומנטיקה הגרמנית, שהשפיעו גם על בת דורו נלי זק"ש בספרה הראשון¹⁶. בשנת 1913, האשים כתב העת הגרמני "הפעולה: שבועון לפוליטיקה, ספרות, אומנות" את גולן בפלגיאט מספרו של פטר אלטנברג "ישן חדש", וקבע כי גולן הוא סוטה בביקורת על ספר שיריו¹⁷.

לימים פרסם גם הרמן מייסטר מחרוזת אגדות קצרה, "עכבר הכנסייה" משנת 1923. גולן אייר את כריכת ספר זה ושמר אותה בספרייתו¹⁸. ספר אחר שנמצא שם הוא "העלמה צי והעלמה לי: שני סיפורים סיניים", ספרון זעיר משנת 1921 ובתוכו גזיר נייר עם איור של גולן ולאה, אשתו לעתיד, רוכבים על חמור¹⁹. על השפעת תרבות המזרח על גולן מעיד גם פסל עץ מעשה ידיו, "בודהה", שגובהו 50 ס"מ.

גולן למד גרפיקה ועיצוב פנים במינכן, אצל אמיל פירכאן שנודע היום בתפאורותיו לתיאטרון ולאופרה, והשפעת כרזות הפרסומת של פירכאן ניכרת באיוריו המוקדמים. הוא למד פיסול אצל קרל קרצינגר (לימים חבר בלשכת הרייך השלישי לאמנות חזותית, שכללה אמנים טהורי גזע שתמכו במפלגה), ובשובו להיידלברג, תולדות האמנות אצל ההיסטוריון היהודי קרל נוימן, שהתפרסם במחקריו על רמברנדט²⁰.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויסו גולן ומייסטר לצבא הגרמני. משנסתיימה המלחמה ב-1919, שב מייסטר להוציא מספר גליונות של "שבתאי", שערך יחד עם רוברט רנאטו שמידט, והקים הוצאה שהתבססה כלכלית על פרסום כתבי-עת ושנתוני ספורט: רוגבי, טניס, חתירה והוקי. גולן כתב מעט עבור "שבתאי" וערך את "דפי הציונות החופשית" (Freien Zionistischen Blätter) שיצאו לאור ב-1921 על-ידי יעקב קלצקין ונחום גולדמן. באיור עמוד השער של אלמנך הריאקציה הגרמנית (Deutschen Reaktionsalmanach) לשנת 1920, הוא מתאר את הנאציזם כעכביש הפורש רשתו²¹.

ב-23.7.1924 קיבל גולן תעודת דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת היידלברג, בשנה ה-539 להיווסדה של האוניברסיטה²². עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהתפתחותו האמנותית של צייר בן אותה העיר, קרל פיליפ פוֹהר (1818-1795)²³. בשנת 1924 החל לערוך, יחד עם שמידט, דו-ירחון ספרותי בשם "השמחה" (Die Freude) ובדצמבר 1925 נהיה לעורך ההוצאה לאור "מרלין" שייסד שמידט בהיידלברג. במקביל פתח הוצאה על שמו, בה ראו אור מספר ספרי עיון אודות שיקספיר ובנושאי רפואה, חינוך ופילולוגיה²⁴.

גולן נהיה ראש הקן הציוני בהיידלברג, וכמה פסלים קטנים שיצר על נושאים יהודיים ("דור צעיר", "חלוצה") נרכשו בידי המוזיאון היהודי בברלין. בקן הציוני הכיר את לאה (אז לילי אלכסנדר, ילידת ציריך 22.5.1901). ב-27.3.1928 נשא אותה לאשה במנהיים וחי עמה בבית דודתו ברחוב סופיינשטראסה מספר ארבע²⁵. ב-1936 נאסר עליו לעסוק במקצועו וב-1937 נשללה אזרחותו, וגולן הוכרח לחתום על חוזה של "יועץ" לעסק אשר עבר "אריזציה".

בשנת 1938 נאסר גולן בידי הנאצים והושם במחנה הריכוז דכאו. לאה, אשר שהתה אותו זמן בארץ כדי להסדיר את עלייתם, שבה לגרמניה והצליחה לשחררו ולהוציאו מגרמניה באמצעות דרכון בריטי. גם את חייהם של הוריה פדתה לאה מהגרמנים, בכסף שגייסה ממכירת כלי הכסף של המשפחה. גולן שהה שלושה חודשים במחנה הריכוז וכשנפגשו בתחנת הרכבת, לאה לא זיהתה אותו. הוא אמר שלעולם כזה לא יביא ילדים, ואמנם בני הזוג נפטרו עריריים. בתעודת העלייה שקיבל ביום 17.1.1939 נרשם מקצועו "למדן".

"מיטת נערה", תחריט מאת צבי גולן בירחון "שבתאי", ספטמבר 1913

בשתי שנותיו הראשונות בארץ, גר גולן בתל-אביב²⁶. הוא הוקסם מבתי העיר ומתעוזת האדריכלים להגשים את הבנייה המודרנית, הושפע עמוקות מנופי הארץ ומהאור והצל האופייניים לה, וציוריו שינו את אופיים. עם הזמן החל להיות מוכר בחוגי הציור והפיסול והוזמן לבצע עבודות שונות, כמו קישוט בית כנסת באחד הקיבוצים הדתיים, עיצוב ארון קודש בקהילה ספרדית בחיפה והכנת פסלים לחדר מדרגות²⁷.

גולן מיעט בדיבור, נהג ליצור בלילות, העדיף להיות בחברת עצמו או עם ידידים מעטים ונמנע מסביבת ילדים; אפילו החליף לעתים אוטובוס או סירב לבקר אצל משפחה זו או אחרת בגלל הרעש שבביתם. אולם כאשר החל לעבוד במוסד "אהבה" ליתומים בקרית ביאליק בשנת 1943, נעשה למחנך מוכשר ויוסף ישובי, מנהל המקום, נהיה לידידו הטוב. הוא הדריך במלאכה את ילדי טהרן שהתקבלו שם אותו זמן, ובקיץ 1944 מונה לספרן. במיוחד התעניין בציוריהם של הילדים ובאופן שימושם בצבע, לפני שהושפעו מהשיעורים ומהלימודים, ובעקבותיהם החל להתרחק מהאסכולות האמנותיות המקובלות²⁸.

גולן נפטר באופן פתאומי מתעוקת לב (Angina Pectoris) ב-28 באפריל 1954, בגיל שישים ושלוש²⁹. לאחר מותו, עבדה לאה כמזכירת בית האמנים בחיפה במקביל למשרות נוספות. על אף זאת היתה דחוקה בכסף. חברים אחדים פתחו חשבון בנק משותף עבורה ואמרו לה שאלו הם כספי פיצויים המתקבלים מגרמניה³⁰.

גולן טמון בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה (שנקרא אז בית העלמין החדש) בחלקה ג' שורה 26 מקום 79. לאה, שנפטרה ביום 5.11.1996 בגיל תשעים וחמש, נקברה בבית העלמין שדה יהושע שעל הכרמל³¹.

גולן היה ספרן במוסד "אהבה" כאשר אמי, דרורה בר (משולם), חייתה ולמדה שם בבית הספר היסודי. השניים התיידדו בשל אהבתם המשותפת לקריאה ולציור ולאחר מותו של גולן בהיותה בת עשר, המשיכה דרורה את הקשר עם לאה בעידודה של הני אולמן, סגניתו של ישובי, ולימים טיפלה בה בסוף חייה. אז נשארו בידה מסמכיהם של השניים, וכן תשעת הרישומים המקסימים המובאים כאן, שאותם צייר כנראה גולן בארץ עבור ילד שהכיר - זמן רב אחרי שכתב את המעשיות בגרמניה בהיותו בן 22 בלבד, ואייר אותן בתחריטים האקספרסיוניסטים שיצר שם. בעזבון נמצאים גם דפים מעטים מודפסים במכונה, שנועדו לפתוח חיבור על תולדות האמנות מפרי עטו. מהם לקוחות השורות הבאות, שבהן מהדהד קולו של יוצר מוכשר זה גם בשפה העברית:

חזרה לכניסה

¹ Rodenprois. לפי מרשם המשפחה (Familien Stammbuch) שהוכן עם נישואיו ב-27.3.1928. עיירה זו רשומה גם באישור רשות המיסים הגרמנית מתאריך 21.12.1938 כי שולם ההטל על נכסי יהודים, בתעודת ההתאזרחות על שם הרברט גרוסברגר (Herbert Grossberger), שהעניקה לגולן ממשלת פלשתינה (א"י) בתאריך 21.6.1946 (בה כבר נרשם מקצועו "ספרן"), ובתדפיס דברי יוסף ישובי בלוויה.

בלכסיקונים שונים רשומים מקומות לידה אחרים. בודנוויז (Bodenwies) שבאוסטריה בתוך:

Walk, Joseph (Hrsg.): Kurzbiographien zur Geschichte der Juden 1918–1945 (München: K.G. Saur, 1988)

Österreichische Nationalbibliothek: Handbuch österreichischer Autorinnen und Autoren jüdischer Herkunft: 18. bis 20. Jahrhundert (Muünchen: K.G. Saur, 2002) S. 462 §3543

והיידלברג (Heidelberg) בתוך:

Raabe, Paul: Die Autoren und Bücher des literarischen Expressionismus: Ein bibliographisches Handbuch (Metzler, 2016)

² שמות ההורים (Hermann Gamson, Maria Mark) מסומנים בספר המשפחה בצלב, לציון פטירתם. בתרגום הגרמני של צו הירושה (הצו נערך ב-25.10.1954 והתרגום ב-6.6.1960) רשומים שני אחים, אדוארד גמזון ומנפרד ל. גמזון, אחות אחת, אלה פרידברג, ושלוש אחייניות (Eduard Gamson, Manfred L. Gamson, Ella Friedberg, Bertha M. Neumann, Frieda H. Shapira, Childers N. Kaufmann, Ruth Greenberg)

³ Moses (Moritz) Großberger (מצויין בצלב בספר המשפחה), Zlate Mule (Amalie) Mark

⁴ פרשה בלתי-רגילה זו, כמו גם תגובתו של גולן לכליאה בדכאו, סופרו מפי לאה גולן לדרורה בר במהלך ידידותן הארוכה ולא נכתבו במקורות אחרים.

⁵ Großberger, Herbert: Exhibitionen: Gedichte (Heidelberg: Saturn-Verlag Hermann Meister, 1913) S. 8

תדפיס דבריה של לאה באזכרה, במלאת שנה לפטירתו של גולן, כולל איזכור של שיר זה בשם "הילד בארגז".

⁶ בשנת 1969, הודפסו כל גליונות כתב-העת מחדש בשלושה כרכים:

Saturn: eine Monatßchrift (Heidelberg: Kraus Reprint, 1969)

⁷ Krischke, Roland: "Ein Meister seines Fachs", Börsenblatt für den deutschen Buchhandel, Jg. 166 Lfg. 87 (2 November 1999) S. 16–20

Großberger, Herbert: "Das Stelldichein: ein lnftiges schattenspiel", Saturn: eine Monatsschrift, Jg. 1 Lfg. 5 (Dezember 1911) S. 53-58

⁸ Hiller, Kurt (Hrsg.): Der Kondor (Heidelberg: Verlag von Richard Weißbach, 1912) S. 53–56

⁹ Selver, P.: "Readers and Writers", The New Age, Vol. 13 No. 10 (London: The New Age Press, July 3, 1913) p. 265

¹⁰ Großberger: Exhibitionen, S. 18

Hiller: Der Kondor, S. 56

¹¹ Großberger, Herbert: Die Pantöffelchen: Kleine Geschichten (Heidelberg: Saturn-Verlag, 1912)

¹² Großberger, Herbert: Die Reise in die Lunge und andere Maärchen (Heidelberg: Saturn-Verlag Hermann Meister, 1913)

¹³ Meister, Hermann: Ein Tenor Bondini: Erzahlung (Heidelberg: Saturn-Verlag, 1914)

¹⁴ Nowak, Heinrich: Die tragische Gebärde: Gedichte (Heidelberg: Saturn-Verlag Hermann Meister, 1913)

¹⁵ Gyan Books (gyanbooks.com). ניתן להוריד את הספרים ישירות מ-Google Books על-ידי כניסה מכתובת אמריקאית (בארצות אחרות חסומה ההורדה בשל זכויות יוצרים). הספר "נעלי הבית" לא נסרק, וניתן למצוא אותו רק בספריות אוניברסיטאיות ספורות. תודתי למיכל ליבנה ולנורה טהי (Nora Tahy) ששלחו לי עותק מצולם.

¹⁶ מבחר מאגדות אלו נמצא בספרים:

הנסיכה ברמבילה: מחרוזת אגדות מן הרומנטיקה הגרמנית (תל אביב: עם עובד, 1988) תרגמה אילנה המרמן

הפרח הכחול: ספורים מן הרומנטיקה (ירושלים: דביר, 1982) תרגם שלמה טנאי

¹⁷ Barcian, Victor: "Literarische Identitaet (Plagiator Herbert Grossberger)", Die Aktion, Jg. 3 Lfg. 20-22 (1913) S. 610-612

Götz: "Herbert Grossberger, Exhibitionen (Verlag in Heidelberg)", Die Aktion, Jg. 3 Lfg. 16 (1913) S. 439

Altenberg, Peter: Neues Altes (Frankfurt: S. Fischer, 1911)

¹⁸ Meister, Hermann: Die Kirchenmaus und andere Märchen (Heidelberg: Meister, 1923)

¹⁹ Fräulein Tsui und Fräulein Li: Zwei chinesische Novellen (München: Hyperionverlag, 1921)

²⁰ Emil Pirchan (1884-1957), Karl Kerzinger (1890-1959), Carl Neumann (1860-1934)

Schwarz, Karl: "Dr. Herbert Grossberger (Zwi Golan)", MB Mitteilungsblatt, Jg. 22 Lfg. 20 (Tel Aviv, 14 Mai 1954) S. 2

זהו הספד לצבי גולן שכתב קרל שוורץ, מנהל המוזיאון היהודי בברלין והאוצר והמנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות, בעתון ארגון עולי מרכז אירופה (י"א באייר תשי"ד)

²¹ Hatry, Thomas: Abseitig: Robert R. Schmidt und der Merlin-Verlag (Heidelberg, 2016) S. 16-21

בספריו של האטרי, נוסף השם "ישראל" לשמו של גולן ו"שרה" לשמה של אמו החורגת. כינויים אלו נכפו על יהודים בימי הנאצים, כדי שאפשר יהיה לזהותם מיד לפי שמם. מקום הולדתו רשום שם בודנוויז וכתובתו: סופיינשטראסה 5.

²² לפי תעודת הדוקטורט.

²³ דרורה בר מסרה עותק כתוב ביד של העבודה לבית התפוצות ועותק מודפס במכונה שמור באוניברסיטת היידלברג:

Großberger, Herbert: Carl Philipp Fohr: Ein Umriß seiner künstlerischen Entwicklung (Dissertation. Heidelberg, 1924)

²⁴ תאור הכתבים שפרסם גולן בהוצאת הספרים שלו נמצא בתוך:

Hatry: Abseitig S. 107-109

²⁵ Sophienstraße 4 לפי ספר הכתובות המחוזי משנת 1933:

Stadt=Adreßbuch der Kreishauptstadt Heidelberg nebst den Stadtteilen Handschuhsheim, Kirchheim, Wieblingen, Rohrbach und den zur Stadt gehörenden Siedlungen für das Jahr 1933 (Heidelberg, Band 70.1933) S. 128-129

הנישואין לפי תעודת הנישואין היהודית ולפי הדרכונים הישראלים של לאה, שניתנו בחיפה ב-20.6.1965 וב-26.6.1979

²⁶ Schwarz, op. cit.

²⁷ לפי תדפיס דבריה של לאה באזכרה, במלאת שנה לפטירה.

²⁸ שם, ולפי תדפיס דברי יוסף ישובי בלוויה. לימים, פרסם ישובי רשימה קצרה על ידידותו עם גולן, ידידות של רעים שהכירו לעת זקנה. המסמך המקורי נכתב ביום 11.7.1954 ופורסם בתוך: ישובי, יוסף (הוגו רוזנטל): "על ידידות זקונים (אזכרה לצבי גולן)", חינוך ומסורת: ארבעים שנות חינוך (הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות של עירית חיפה, תשכ"ו) עמ' 142-140

²⁹ לפי תעודת הפטירה. באתר החברה קדישא חיפה, קרוי גולן "גולן גרוסברגר צבי".

³⁰ לפי תשובת ידידה של לאה אל דרורה בלוויה, כאשר נשאלה אם יש לדאוג להפסקת הרנטה מגרמניה.

³¹ לאה נקברה בחלקה ס"ח שורה 3 מקום 5, לפי אתר החברה קדישא חיפה.